(אל ראש הממשלה, מר ד.ר.) סידי ב.מ., 30 ביולי -189 אכן צדקת, אחי היקר: מישל דיבר איתנו. הנה הסיפור שסיפר לנו. אתה ביקשת, ואני הבטחתי, אבל עכשיו, בשולחי לך אותו, אני נתקף היסוס, וככל שאני שב וקורא בו, הוא נראה בעיני נורא עוד יותר. הה, מה תחשוב על ידידנו? ובעצם, מה אני עצמי חושב עליו?… […]
חייו ומותו של מיגֶל כמה בני משפחה וחברים לעתיד נוכחים בלידתו של מיגל, כולם צופים בתשומת לב בקברן, שעושה את מלאכתו בנחת. פניהם של הקרובים ביותר אומרות השלמה וכאב, רגשות טבעיים לאירוע עצוב כל כך. מיגל, כולם יודעים את שמו, עומד להיוולד בנסיבות טרגיות. גם את זה יודעים כל הנוכחים. משך חייו של הרך הנולד […]
"אורית וולפיילר חיה חיים רגילים לגמרי. תואר, הייטק, בית עם גינה. אך בספריה היא שוחטת את כל הפרות הקדושות • ב"בין האדם למקום" היא שואלת "המוות של מי שווה יותר?", בוחנת את האתוס הצה"לי ורואה במוות מראה לחייה שלה." – דפנה לוי מראיינת של אורית וולפיילר – "ישראל היום", 5.4.24 בחזרה לעמוד הספר
"….זה באמת ספר מופלא ומדויק: התעצמות החיים של המספר, וכן ההתמקדות בעצמו" – עילי ראונר על "חסר המוסר"– "ידיעות אחרונות" – מוסף ספרות ותרבות -5.4.24 "חסר המוסר" של ז'יד מצליח לעורר את אותה אי־נוחות שאפיינה את הקריאה בו גם 120 שנים אחרי שפורסם לראשונה" – רונן טל, מוסף "ספרים", "הארץ" – 2.4.24 "רק ספרים מעטים […]
"החלום האחרון" הוא הזדמנות מיוחדת לצלול למוחו המבריק ולעולמו הצבעוני והמרתק של פדרו אלמודובר, אחד מגדולי היוצרים החיים היום, ולהיחשף לתהליך היצירה שלו עוד משלביה הראשוניים.
"בין האדם למקום" מאת אורית וולפיילר, הוא סיפור אהבה פורץ גבולות עם תפאורה בלתי שגרתית. ספרה השלישי של וולפיילר, קול חדש וייחודי בעולם הספרות.
תרגום חדש ונהדר לרומן המפורסם ביותר של חתן פרס נובל לספרות,אנדרה ז'יד. סיפור על מסע משנה חיים שעובר צעיר צרפתי למדן וחולני, שביקור בתוניסיה והמפגש הקרוב עם המוות הופך את תפיסותיו וגורם לו להפנות עורף לחינוכו הנוקשה.
"אמונה הוא ספר שמספק את הרצון הקמאי בעלילה בלשית מותחת שפועלת על בלוטות הסקרנות, אך מצליח במקביל להפעיל את החשיבה המופשטת והאינטלקטואלית, ומציע מבט ביקורתי על החברה הישראלית ועל החיים העכשוויים תחת הפוטנציאל למעקב תמידי" – מתוך ביקורת של שירה מזוז בכתב העת "מעלה" כתב עת לביקורת ספרות – יוני 2022 בחזרה לעמוד הספר
"דיאלוגים גאוניים שכולם הומור מרושע, שחור משחור ונשגב. מעטים הכותבים שמסוגלים להגיע לכאלה תהומות, ולכאלה גבהים." – מתוךל הביקורת של רן בן-נון באתר "עברית" – 21.1.24 חזרה לעמוד הספר
"קיגן מציעה כאן משהו אחר. הרעיון לא חדש ולא מהפכני אבל ננעץ היטב בלב" – גילית חומסקי, "מקור ראשון" – 30.6.24 "הרומן "דברים קטנים כאלה" משתרע לאורך מאה עמודים בלבד: הוא מלא כמו רומן אבל חסכוני ומהודק כמו נובלה. מכאן כנראה נובע סוד הקסם של יצירתה של קלייר קיגן" – סקירתה של גלית דהן קרליבך […]
גיבור ספרו של הסופר השווייצי כריסטיאן קראכט, יוצא למסע פרוע ברחבי שווייץ עם אמו בת ה-80, החולה אנושות ומכורה לתרופות ולאלכוהול. קראכט, מהסופרים המוכרים והבולטים בשפה הגרמנית כיום.
אז ככה, שוב הייתי מוכרח להגיע לציריך לכמה ימים. אמא שלי רצתה לדבר איתי דחוף. היא צילצלה ואמרה, נו, שבכל זאת אבוא מהר, בבקשה, וזה נשמע נורא מפחיד בטלפון. ובגלל המתח מזה, בכל סוף־השבוע הארוך הרגשתי כל כך לא טוב, שסבלתי מעצירות קשה. חוץ מזה אני גם צריך להוסיף ולומר שלפני עשרים וחמש שנים כתבתי […]
רומן יפהפה שהיה מועמד ברשימה הקצרה לבוקר מאת קלייר קיגן, אחת הסופרות החשובות והמוערכות כיום. סוחר הפחם בעיירה קטנה באירלנד מגלה במנזר המקומי תגלית שמרעידה את עולמו.
"הרפובליקה האירית תובעת בזאת את הנאמנות המגיעה לה מכל בניה ובנותיה. הרפובליקה מבטיחה לאזרחיה חירות דתית ואזרחית, שוויון זכויות ושוויון הזדמנויות, ומצהירה על נחישותה לחתור לאושרה ולשגשוגה של האומה על כל חלקיה, היות שכל ילדי האומה יקרים לה במידה שווה." קטע מתוך "ההכרזה על הרפובליקה האירית", 1916 באוקטובר הצהיבו העצים. אחר כך חזרו השעונים שעה […]
מגי אוצר בראיון עם סלסט אינג לרגל צאת הספר "הלבבות האבודים שלנו" – ישראל היום- 11.1.24 "סיפור יוצא דופן, מעורר מחשבה, לא קל לקריאה, אבל מומלץ מאד" – מתוך הסקירה של "מדף הספרים של אפי" – 5.9.23 "הספר הזה מרתק, מעורר מחשבה, מאתגר, מפחיד, וכדאי מאד מאד שלא להחמיצו." – מתוך סקירתה של איריס גנור, […]
שירי לב ארי ממליצה על הספר "נדודים" – כלכליסט – 12.11.23 "אני משוכנעת עמוקות שיש לישראל זכות להגנה, ובכל ליבי אני עם הישראלים" – מתוך ראיון בלעדי של אלעד זרט – ידיעות אחרונות – מוסף ספרות ותרבות – 27.10.23 "כמה מוכשרת הסופרת הזו, כמעט כל ספר שלה נוגע בנושא אחר והחקר שלה הוא עמוק, מעניין, […]
