בחזרה לעמוד הספר יום רביעי, 16 בנובמבר כשגברת ויק לא הגיעה לעבודה באותו הבוקר, הוא התעצבן תחילה. אולי נשאר בו שמץ של רוגז בעקבות נסיעתו הלא-מוצלחת אמש, לקוֹפָּרבֶּק. הוא שמר אז את מחשבותיו לעצמו, כדי לא לפגוע ביָארי, ואחרי כן שכב ער כל הלילה, שקוע בהרהורים, והגיע למשרד כמעט שעתיים לפני הזמן. הוא היה מותש, […]
בחזרה לעמוד הספר 1 "ובמדעים?" "עוד פעם 100." רמה שתקה לרגע. היא אהבה את איתמר, באמת שהיא אהבה אותו, והיא ידעה שהוא לא אשם שהוא תלמיד טוב כל כך, אבל בכל זאת, היה קצת מרגיז שהוא קיבל 100 בכל המקצועות. רמה העבירה את הטלפון למצב רמקול, כי היא רצתה להחליף בגדים. היא עדיין לבשה את […]
בחזרה לעמוד הספר 1 היא התעוררה בבת אחת, כאילו שלפו אותה מתוך בור. האדמה רעדה, והיא התיישבה על קצה המיטה והתחבטה האם עדיף להסתתר תחתיה. לא מעט אנשים ניצלו בזכות תושייה של רגע. ואז שוב נשמע רעש, מחריש אוזניים ממש, ובעקבותיו מהלומות רפות. אולי מישהו דופק על הדלת? אבל לא היה אף אחד בחוץ, אחרת […]
ניתוח מעמיק ומרתק של הספר "מזל יתומה" – שירה סיטון ואופיר שוורץ פרק מתוך הפודקאסט "מישור העומק" – 10.6.24 "זהו רומן מטלטל המהתל בקורא ומותיר אותו להרהר על חופש הבחירה." – מתוך הביקורת של מרדכי קטן בכתב העת "מעלה" כתב עת לביקורת ספרות – מרץ 2024 "כותבת עם עלות השחר, ממליצה לכתוב מתוך תשוקה, ומסתייגת […]
"מדובר בחוויית קריאה משובחת, שנשארת כזו עד המשפט האחרון" – המלצה של דור בביוף מאתר מאקו – 12.3.23 "ספר שהיה לי קשה להניח מהיד, בגלל אופן העיסוק הנהדר במערכות יחסים בין הורים לילדים, בין הורים מהגרים וילדיהם, בפערים תרבותיים. הספר אינו עושה הנחה לגיבורה ומציג רבדים שונים שלה, טובים יותר ופחות. ספר שניכר בו ההיכרות […]
"אני מאוכזבת מעצמי עד מאוד שלא קראתי את הספר עד כה….לדעתי זה ספר חובה לכל המתעניינים בקלאסיקות של הספרות האנגלית, וספר מרתק למי שמחפשים ספרים העוסקים בדמויות נשיות המפלסות דרכן בעולם ללא זכויות.." – מתוך סקירה של צלילי קשת בעמוד הפייסבוק "המלצות אמיתיות על ספרים" – 13.3.23 "הקריאה של קלאסיקה כזאת, המתפרסמת לראשונה בעברית, היא […]
"זה ספר על סימביוזיה והשתחררות מסימביוזה" – תמר מרין שוחחה עם מאיה גז על ספרה, "הדיירת" בגיליון "הישראלים" של מגזין "החיים הטובים" – 16.3.23 "עלילה אולי פשטנית, כזו המוכרת לנו, אך מתחת לפני השטח גועשת ואינה מרפה." – מתוך הבלוג "חלי והספרים" של רחל פארן – 7.1.23 המלצה על הספר מאת עמרי הרצוג, "הארץ", מוסף […]
בחזרה לעמוד הספר "נשארה לך מקסימום חצי שנה לחיות," אמרה הרופאה המסריחה. היא אמרה את הדברים כמו שמבשרים בשורה טריוויאלית, גם אם מצערת. כמו שהגננות במעון נהגו לומר כשאָרָם נחבלה. בעצב. מהול בקצת רגשי אשמה. היא לא הביטה בי כשהיא אמרה זאת. היא נעצה מבט בצג המחשב שלה. כאילו שם חבויה האמת. כאילו הצג הוא […]
יותם בנשלום, שמצליח להמיר את ג'וני שב משדה הקרב לעברית עכשווית בלי לפגוע בניחוח האמריקאי מאוד שלו." – מתוך ביקורת של אמיר חרש בכתב העת "מעלה" כתב עת לביקורת ספרות– דצמבר 2022 "סיפורו של ג'וני מכמיר לב, והדרך שבה אנו נחשפים שלב אחרי שלב למצבו הקשה…מבליטה לעיננו את הטרגיות הרוחשת כל העת במציאות." – מתוך הסקירה […]
"הראבן מצליחה ברומן זה, בהומור רב ובעדינות, לפתות אותנו לתוך סיפור ארוך ומפותל, לא סנסציוני אך מעניין ומקורי" – מתוך ביקורת של שירה מזוז בכתב העת "מעלה" כתב עת לביקורת ספרות–מרץ 2023 "אני מאד אוהבת את הכתיבה של גיל הראבן ולכן ממש שמחתי שיצא ספרה החדש. מדובר בספר מיוחד.." – מתוך סקירתה של כרמית בת […]
"חיים", רומן פרי עטה של גַיל הראבן, מגולל את סיפורה של קבוצת חברים ירושלמית לאורך עשרות שנים
"וואו, איזה ספר! איזו סאגה אדירה, פקעת סבוכה של היסטוריה, זוועות וכאב ותובנות ואי-הבנות ואמונה וייאוש וגם קורטוב של אהבה…הספר הזה נוצץ כיהלום" – סקירתה של "המתלהבת", עטרה אופק – 18.9.22 "היו לי כמה מורים להיסטוריה. הטובים שבהם הבינו שלא מדובר בעובדות יבשות, תאריכים ושאר מספרים. הדרך הטובה ביותר ללמד היסטוריה היא דרך סיפורים. ״השתקן״ […]
בחזרה לעמוד הספר מכתב (Lettre) — ציור-לשון זה מכוון לדיאלקטיקה המיוחדת למכתבי האהבה, שהיא גם ריקה (מוצפנת) וגם רבת הבעה (טעונה רצון לסמן את התשוקה). היעדרות (Absence) — כל אפיזודה של לשון המעלה על הבמה את היעדרות האובייקט הנאהב. רולאן בארת, "שיח אהבה" אתה גר לא רחוק ממני. בקצה הרחוב. שָכן, סופר […]
רומן מקורי ונועז מאת שרי שביט, שבמרכזו מכתב סמוי שכותבת אישה לאהובה המבוגר.
ספר שלישי בסדרה לילדים מאת דנה אלעזר-הלוי, על שני בתי ספר מהיישוב אורפז שמתחרים זה בזה.
בחזרה לעמוד הספר א סודות ושתיקות: כמה מילים על אבא שלי זה היומן שאבא כתב לפני שבעים שנה בחוץ לארץ. הוא מתהפך בקבר עכשיו, שיהיה ברור, כי לא רק קראתי את היומן שלו, אני גם מראה אותו לכל העולם. אבא שלי היה קנאי לפרטיות שלו, כל החיים הקפיד להיות אלמוני בן אלמוני, שלא יראו אותו, […]
