תישארי איתי / פתיחה
בחזרה לעמוד הספר
1
ג'וֹס, ניגריה, דצמבר 2008
אני חייבת לעזוב את העיר הזאת היום ולבוא אליך. התיקים שלי ארוזים, והחדרים הריקים מזכירים לי שהייתי אמורה לעזוב כבר לפני שבוע. מוסא, הנהג שלי, ישן בעמדת המאבטח כל לילה מיום שישי שעבר, והמתי…
חומות סמויות מן העין / פתיחה
בחזרה לעמוד הספר
המשפחות
(1933-1883)
את הפרטים המשפחתיים, עם השמות והדרגות, מצאתי בתיק התעודות שהניח אחריו אבי. המסמכים האלה, מצולמים וממוינים (המסמכים המקוריים נשרפו), נמצאים ברשותי "בזכות" הימים שבהם עורכי-דין יהודי…
שלוש / פתיחה
בחזרה לעמוד הספר
1
הם נפגשו באתר גרושים-גרושות. הפרופיל שלו היה סתמי, ודווקא בגלל זה היא כתבה לו. בן ארבעים ושתיים, גרוש פעם אחת, תושב גבעתיים. בלי "מוכן לטרוף את החיים" או "בתהליך של חיפוש ורוצה לגלות את עצמי איתך". שני…
האשמים / פתיחה של הסיפור הראשון
בחזרה לעמוד הספר
תיעוד של עריקה
סַנְגִי, זה אני, אִיל-צ'וֹל. אני יושב עכשיו לכתוב את תיעוד העריקה שלי. זוכר את "תיעוד של בריחה", הספר שכתב צֶ'ה סוֹ-הֶה בשנות העשרים? אבל עכשיו 1990, ועברו יותר מחמישים שנה מאז שארצנו שוחררה מה…
פתיחת הסיפור "חייב לראות קב"ן" מאת רועי חסן
בחזרה לעמוד הספר
חייב לראות קב"ן
זה יכול להיות כל מקום. נגיד רחוב, סתם רחוב, אולי יער, מרחב פתוח כלשהו. חלל ללא קירות, ללא תקרה, זאת אומרת, לא חדר. בעצם אי־אפשר לדעת, זה גם יכול להיות חניון ריק. אני רואה אותו הולך רק כמה עשר…
יאללה מכות / פתיחת הסיפור "חייב לראות קב"ן" מאת רועי חסן
בחזרה לעמוד הספר
חייב לראות קב"ן
רועי חסן
זה יכול להיות כל מקום. נגיד רחוב, סתם רחוב, אולי יער, מרחב פתוח כלשהו. חלל ללא קירות, ללא תקרה, זאת אומרת, לא חדר. בעצם אי-אפשר לדעת, זה גם יכול להיות חניון ריק. אני רואה אותו הולך רק כמה ע…
היׂה היתה / פתיחה
בחזרה לעמוד הספר
1
"אנו חושבים שאנו יכולים להתחיל במשימה כזאת ובכל זאת, איננו מסוגלים, הכול פועל תמיד נגדנו ונגד משימה כזאת, לכן אנו מהססים ודוחים אותה עוד ועוד ואיננו מגיעים לעשותה, לכן הרבה עבודות רוחניות שצריך היה לעשותן לא נעשות, לכן טיוטות רבות…
הדרך לוורנאסי / פתיחה
בחזרה לעמוד הספר
יואל
1
הרכבת לוורנאסי יצאה לדרך. יואל הניח את היומן על ברכיו והביט דרך החלון. ברגע מסוים הוא לא חשב יותר. הוא הרגיש את זה. הרגשה שקשה לתאר במדויק. מילים אף פעם לא היו הצד החזק שלו. לרגע או שניים הוא היה רפוי, מנוער מהכ…
אני כותבת לךָ מטהראן / פתיחה
בחזרה לעמוד הספר
טהראן, 25 ביוני 2009
המונית נוסעת לאורך קווים אפורים. זה כל מה שאפשר לראות באפֵלה. קווים אפורים, מתארכים לאין קץ, שמנתבים את הדרך לשדה התעופה. מאחורי השמשה, החשֵכה בולעת את המילים האחרונות שנשמעות. כמה אנשים עוד מעיזים לצעוק …
מבצע טורונטו / פתיחה
בחזרה לעמוד הספר
1
גיא
בית הקפה שבו ישב הסיני היה מלא אנשים, וזה היה מצוין. חנן אמר להם מראש שככל שההמולה והצפיפות יהיו גדולות יותר, כך יהיה להם קל יותר לבצע את המשימה.
וזאת היתה משימה בהחלט לא קלה.
ברגע שגיא נכנס עם נו…
השקרנית והעיר / פתיחת הרומן
בחזרה לעמוד הספר
1
בסוף הקיץ עדיין עמד החוֹם מחוץ לדלתות הבתים, מגולגל עם העיתון וצופן רעה כמוהו. כשהגיע זמנן של העונות להתחלף היו אנשי העיר מסוגרים כל כך בדירות הממוזגות, עד שכלל לא הרגישו באוויר שנִסתָיו לו. ואולי היה הסתיו כולו מגי…
במזל סרטן / פתיחת הספר
בחזרה לעמוד הספר
1
מברלין לירושלים
יום חמישי, עשרים ושלושה במרץ 2000. אני חולֶה, אתה אומר אחרי שנכנסת, בשמונה בערב בערך, לחדר שאני מתארחת בו זה שבועיים בברלין. ומיד אני יודעת שזהו, שום דבר לא יהיה עוד כמו שהיה, לעולם לא. הלפיתה …
מכה על חטא / פתיחת הרומן
בחזרה לעמוד הספר
1
סאם
"נאמר לי שנפגשנו בלונדון, מר לֶרוּ, אבל אינני זוכרת אותך," היא אומרת ומנסה לזקוף את גווה, ליישר את המקומות המסרבים להתיישר.
"נכון. אכן נפגשנו. אבל פגישה קצרה." וזה לא היה בלונדון, בעצם, אלא באמסטרדם. היא זוכרת טקס הענ…
בת דודתי לילי / פתיחת הרומן
בחזרה לעמוד הספר
פרק א
שחר אלפסי, 1967
רבע שעה אחרי שההורים של לילי נסעו והשאירו אותה אצלנו עד שהם יחזרו מבאדן באדן, לילי נכנסה לחדר שלי ושל אחותי, שמה מזוודה ענקית על המיטה שלי, הוציאה חולצה חדשה, הורידה את הקודמת, הסתובבה אלי ושאלה…
פרקי מכונות / פתיחת הרומן
בחזרה לעמוד הספר
1
את השלט רואים מהכביש. הוא בחזית הבניין מצד שמאל לירידה. עשוי מפח ועומד על שתי רגליים מפרופיל מתכת מרובע. מהצד הזה של הבניין רואים גם את "שירלי צעצועים", מימינה חנות טקסטיל ומשמאלה סניף דואר. בהמשך יש ח…
עוד הרפתקאות של הדוב פדינגטון / פתיחה
בחזרה לעמוד הספר
פֶּרֶק רִאשׁוֹן
תְּמוּנָה מִשְׁפַּחְתִּית
בֵּיתָהּ שֶׁל מִשְׁפַּחַת בְּרָאוּן, שֶׁבִּרְחוֹב וִינְדְזוֹר גַרְדֵנְס מִסְפָּר שְׁלוֹשִׁים וּשְׁתַּיִם, הָיָה שָׁקֵט שֶׁלֹּא כָּרָגִיל. הָיָה זֶה יוֹם קַיִץ חַם וְכָל …