ביקורת

"קחו לכם כמה שעות, שכחו הכל [...] והתאהבו ב"ילדה רעה" [...]. התפעלו מתיאוריו הנפלאים של ורגס יוסה, שמצייר באותו קסם קרן רחוב, בית קפה או מעשה התעלסות, והגידו בעצמכם: כלום אפשר להניח את הספר הזה מהיד ולו לרגע? כלום אפשר שלא למחות דמעות בסיומו, לא רק בשל סופו העצוב, אלא פשוט משום שהגעתם לעמודו האחרון?" (גדעון לוי, מדור 'ספרים', עיתון 'הארץ', נובמבר 2007)

"סווארופ מצליח לייצר סיפור מרתק וקולח, נע קדימה ואחורה בזמן, ודג מתוך אותם מצבים מורכבים בעיקר את פתיתי האנושיות שלא תמיד קל להבחין בהם." (דפנה לוי, Ynet, מאי 2007)

"בעצם, הסיפור הזה כולו הוא רגע אחד. רגע אחד, בהכרח, גם כשהוא נמשך שנה[...] וכמה מפליא אביעד גבעון, שזהו ספר הביכורים שלו, להקפיא את הרגע הזה, לכתוב אותו במלים הקטנות ביותר, המלים שהן החוט האחרון שמחבר אל הכתיבה, לפני שלא אומרים כלום." (קרן דתן, אתר 'הארץ', ינואר 2007)

"עכשיו תורכם וחובתכם להתוודע ולהתאהב באחד היוצרים החשובים, האהובים, המבריקים והמצחיקים ביותר שהצמיחה הממלכה הבריטית מאז ומעולם." (ירון פריד על אלן בנט, Ynet, ספטמבר 2006)

"הספר רווי במשפטים שנחרטים איפה ששירה טובה נחרטת, שאי אפשר להימלט מהמשמעויות העמוקות ביותר שלהם, שחושפים משהו מחלליו הסמויים של העולם. בקיצור, לרוץ לקנות." (ניר ברעם, 'נענע 10', יוני 2006)

"המשלים הם בראש ובראשונה סיפורים מקסימים, כאלה שאפשר פשוט לקרוא באוזני ילדים צעירים (אפילו בגילאי 5-4). לאלה הרוצים להרחיב אופקים, מצויים המושגים המרחפים מעל הכותרת, בבחינת כיווני מחשבה, וטקסט עיוני קצרצר הנלווה לכל סיפור. הטקסט הזה, המכונה "סדנת הפילוסוף" [...] מנגיש מושגים מופשטים כמו צדק, חירות, שוויון, חמדנות, רכושנות, כוח ועוד אינספור מונחים שאין כמותם רלוונטיים לחיי היומיום של ילדים." (שהם סמיט, אתר 'סטימצקי')

"אישה מרתקת עם כשרון מדהים למלה לקצב לדימוי להסתכלות מסביב לה ובכוח ריכוז בדמות אחת מעלה את הספר לרמת חוויה גדולה ובלתי נשכחת." (דן לחמן, אתר e-mago, אוקטובר 2005)