פוסטים
המוח שלי ואני / פתיחת הספר
בחזרה לעמוד הספר
פתח דבר
יום אחד, עוד הרבה זמן, אם אני אצליח ואעבור את המרחק הזה, מתישהו, אני אעבור פה בדרך במקרה, נניח ברכב, ואני אעצור בצומת, בסיבוב רעננה, ברמזור, והאור יהיה כתום מהבהב, בגלל איזה קלקול או תקלה, ואני א…
אמונה / פתיחת הרומן
בחזרה לעמוד הספר
מפקד מרחב איילון, ניצב בני סבן, לא ניסה להסתיר את תדהמתו. הוא פתח במשיכה נרגזת את מגירת שולחן הכתיבה שלו ושלף ממנה נרתיק קטיפה כחול, שמתוכו הוציא מכשיר דמוי עט, עשוי מזכוכית כהה. "אני לא מאמין לך, אבי. אתה לא יכול להיו…
הסיפור של השיניים שלי / פרק ראשון
בחזרה לעמוד הספר
אני מנהל המכירות הפומביות הטוב בעולם, אבל אף אחד לא יודע את זה כי אני טיפוס דיסקרטי. קוראים לי גוּסטבוֹ סאנצֶ'ס סאנצֶ'ס, אבל מכנים אותי "אוטוסטרדה", מתוך חיבה, אני חושב. אני יכול לחקות את ג'ניס ג'ופלין אחרי שתי כו…
מבצע תל אביב / פרק ראשון
בחזרה לעמוד הספר
גיא
המרגל סימֵן לשותפה שלו, בתנועה קלה בכף ידו, שתבוא אחריו. השניים התקדמו בזחילה ובדממה מוחלטת במעלה הגבעה הכחולה. כשהגיעו לראשה הם ראו בעמק שמתחתם מבנה גדול ומואר, בצורת כיפה. המבנה שבו מוסתרת המפה שתציל את…
הטירה / פתיחה
בחזרה לעמוד הספר
1
הגעה
ק' הגיע מאוחר בערב. הכפר היה מכוסה שלג כבד. הר הטירה לא נראה כלל, ערפל ועלטה אפפו אותו, שום נצנוץ של אור, ולוּ הקלוש ביותר, לא רמז על הטירה הגדולה. שעה ארוכה עמד ק' על גשר העץ המוליך מדרך המלך …
השיבה / פרק ראשון
בחזרה לעמוד הספר
1
פתח מילוט
שעת בוקר מוקדמת, מרץ 2012. אמי, אשתי דיאנה ואני יושבים בשורת כיסאות מוברגים לרצפה באולם ההמתנה של נמל התעופה הבינלאומי בקהיר. הכרוז מודיע כי טיסה מספר 835 לבֶּנגאזי תצא במועדה. מפעם לפעם אמי מעיפה בי …
שיעור נהיגה / פרק ראשון
בחזרה לעמוד הספר
1
סוניה יושבת בתוך מכונית, היא הביאה איתה את המילון שלה. הוא כבד, והוא מונח בתיק שלה על המושב האחורי. היא במחצית הדרך של תרגום המותחן החדש של יוֹסטָה סוֶונסוֹן, שכבר בספרו הקודם ניכר כי רמת הכתיבה שלו נמצאת במגמת…
תישארי איתי / פתיחה
בחזרה לעמוד הספר
1
ג'וֹס, ניגריה, דצמבר 2008
אני חייבת לעזוב את העיר הזאת היום ולבוא אליך. התיקים שלי ארוזים, והחדרים הריקים מזכירים לי שהייתי אמורה לעזוב כבר לפני שבוע. מוסא, הנהג שלי, ישן בעמדת המאבטח כל לילה מיום שישי שעבר, והמתי…
פליקס קרול: וידוייו של מאחז-עיניים / פרק ראשון
בחזרה לעמוד הספר
לקריאה נוספת על המחבר
פרק ראשון
בעודי שולח ידי אל הקולמוס, כולי פרוש מן העולם ושרוי בבטלה נינוחה של פנאי — בריא, אמנם, אף כי עייף, עייף מאוד (עד כי לא אוכל להתקדם בסיפורי אלא בצעדים קטנים ובהפסקות תכופו…
מבצע מנהטן / פתיחה
בחזרה לעמוד הספר
גיא
המעטפה חיכתה לגיא על השולחן בסלון, אבל בהתחלה הוא לא שם לב אליה. מיד כשחזר מבית הספר הוא טס למחשב שבחדר שלו, ואפילו בלי להוריד את הילקוט מהגב התיישב והתחיל להקליד במרץ. כמו תמיד ברגעים כאלה, הוא לא ידע איזה איב…
