השליחות האחרונה / ליאור אלפרוביץ' / קטע ראשון

לעמוד הספר

פתח-דבר

גבי ורבקי הולצברג הי"ד מעולם לא חיפשו לא את הפרסום ולא את התהילה. למעשה, ההפך הוא הנכון: הם ביקשו לחיות את חייהם בצניעות והרחק מאור הזרקורים, ולמלא את ייעודם כשליחי חב"ד. יש להניח כי אילולא נהרגו בהתקפת טרור במומביי — בשלהי חודש נובמבר 2008 — בבית חב"ד שהקימו וטיפחו, שגרת ימיהם העמוסה היתה נמשכת עד היום, ושמם היה מוּכר רק לבני משפחה, לחברים, לשליחים אחרים ולמבקרים מזדמנים שהיו ממשיכים לפקוד את ביתם גם כעת, שלוש שנים אחרי אותה התקפה.

הספר "השליחות האחרונה" נולד מתוך סקרנות ורצון לנסות להכיר את שורשי האמונה החב"דית, זו שממלאת בלהט גדול צעירים רבים כמו גבי ורבקי ומניעה אותם לצאת לשליחות. הספר מבקש גם לנסות ולפענח מה גורם לשליחי חב"ד להתחייב — בגיל צעיר כל כך — לחיים שלמים של שליחות; חיים שבמהלכם הם מקימים בתי חב"ד בפינות הנידחות ביותר בעולם, ומוותרים לחלוטין על חיי נוחות ופרטיות, וכל זאת במטרה להיות "הכתובת לכל עניין יהודי", כפי שציווה הרבי מליובאוויטש. לאותו חיל חלוץ — מוסד השליחות — שייסד הרבי, לפני יותר משישים שנה, היה ועדיין יש תפקיד מכריע בהפיכתה של חב"ד לחסידות הגדולה ביותר בעולם.