יואכים פסט

ההיסטוריון והעיתונאי יואכים פסט נולד בברלין ב-8 בדצמבר 1926. אביו, שהיה מתנגד נחרץ לנאציזם, לא התיר לו להצטרף לתנועת "נוער היטלר". פסט מאמין שלנסיבות אלה היתה השפעה מכרעת על עיצוב טבעו האינדיווידואלי. בהמשך גויס לוורמאכט ונפל בשבי בצרפת.

לאחר שסיים את חוק לימודיו התיכוניים בברלין ובפרייבורג, הוא למד משפטים, היסטוריה, סוציולוגיה, ספרות גרמנית ואמנות באוניברסיטאות של פרייבורג, פרנקפור על נהר המַיין וברלין.

בברלין החל לעבוד בתחנת רדיו, ובין 1954 ל-1961 שימש העורך האחראי על תחום ההיסטוריה המודרנית. ב-1963 מונה לעורך הראשי של תחנת הטלוויזיה "שידורי צפון גרמניה", אך התפטר מתפקידו עקב מחלוקת עם הממונים עליו.

בין 1973 ל-1993 שימש עורך המוסף התרבותי של העיתון "פרנקפורטר אלגמיינה צייטונג", והפך אותו לאחת הזירות המרכזיות לדיון בנושאי תרבות במרחב הגרמני כולו. בתוקף תפקידו היה מעורב ב"מחלוקת ההיסטוריונים" שטילטלה את גרמניה בין 1986 ל-1989.

ב-1963 ראה אור ספרו "פני הרייך השלישי" (בעברית בתרגום גבי פלג, "מערכות", 1987), וב-1973 הופיעה הביוגרפיה הגדולה שלו על היטלר, שתורגמה עד מהרה לעשרים שפות (ובהן לעברית, בשם "היטלר: דיוקנו של לא-איש", בתרגום אהרן אמיר, "כתר", 1986), הייתה לרב מכר עולמי ונעשתה לחיבור יסוד במחקר
ההיסטורי על הנאציזם ועל הרייך השלישי. בשנת 2004 פרסם פסט את ספרו האחרון – "בתוך הבונקר של היטלר – 14 הימים האחרונים".

ב-1973 יצר, יחד עם כריסטיאן הרנדורפר, את הסרט הדוקומנטרי "היטלר: קריירה", שהיה שנוי במחלוקת מרגע הקרנתו, ואף על פי כן זכה להצלחה מסחרית מרשימה.

מחקרים היסטוריים אחרים פרי עטו, שלא תורגמו עד כה לעברית, הם: "רייך המדינה: הדרך הארוכה אל העשרים ביולי" (1994) המגולל את סיפורה של תנועת ההתנגדות הגרמנית לנאציזם עד להתנקשות בהיטלר ב-20 ביולי 1944, "שפֶּר: ביוגרפיה" (1999), מחקר ביוגרפי מקיף על אלברט שפר, האדריכל של היטלר ושר החימוש של הרייך השלישי, ו"שאלות ללא מענה: שיחות עם אלברט שפר" (2005).

בנוסף על חיבוריו בהיסטוריה חיבר פסט ספרים אחרים, שגם הם לא תורגמו עד כה לעברית, ובהם בין השאר "הקוסמים הבּוּרים: תומס והיינריך מאן והפוליטיקה" (1985) ו"מפגשים: על חברים קרובים ורחוקים" (2004).

ספריו ומחקריו זיכו את פסט בפרסים ובאותות כבוד רבים, ובהם פרס תיאודור וולף ב-1972, פרס תומס מאן של העיר ליבק ב-1981, אות הכבוד על שם גתה שמעניקה העיר פרנקפורט ולאחרונה, ב-2004, פרס אויגן בולץ על הישגיו בפרסומיו על תנועת ההתנגדות הגרמנית.

לפסט ולאשתו שני בנים ובת, העוסקים כולם בתחומי המו"לות והתקשורת.