אמנון דנקנר

אמנון דנקנר נולד ב-5 בפברואר 1946 בירושלים.

הוריו החילונים, שהיו הבעלים של בית הקפה "אלנבי" במרכז העיר, בחרו לשלוח את בנם ללמוד בבית הספר הדתי "מעלה". כבר בנעוריו, החל דנקנר כותב בעיתוני הכיתה, בית הספר ותנועת הנוער, והשתבץ ככתב נוער ב"מעריב לנוער". בתום לימודיו שירת בנח"ל וסיים בתואר בוגר את הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים (1974).

בשנים 1974-1971 היה דנקנר דובר משרד החינוך, שבראשו עמד השר יגאל אלון, ובשנים 1976-1975 היה דובר הסוכנות היהודית.

את הדוברוּת עזב לטובת העיתונות, כשמונה לכתב לענייני הסתדרות של "הארץ", ובהמשך הפך גם לבעל הטור הפוליטי "ראיתי, שמעתי".

ספרו הראשון, רומן המתח "אל תירו בנשיא", ראה אור בשנת 1980.

ב-1984 עבר דנקנר לעיתון "דבר" ונשלח מטעמו לוושינגטון. ב-1989 הצטרף לעיתון "חדשות" ועם סגירתו, המשיך לעבוד ב"הארץ". ב-1997 הגיע דנקנר ל"מעריב" ככותב. כעבור ארבע שנים מונה לעורך העיתון, עד לפרישתו מתפקידו ב-2007.

במקביל לכתיבה העיתונאית והספרותית, כתב דנקנר גם תסריט לדרמת טלוויזיה. ב- 1994 הופק הסרט "האח של דריקס" על פי סיפור שכתב, וב-2001 הופק סרט על פי ספרו "שרמן בחורף" בכיכובו של נתן דטנר.

כעיתונאי בולט ומשפיע נטל דנקנר חלק גם בתוכניות טלוויזיה. הוא נמנה על הפאנל הקבוע של תוכנית האקטואליה "פופוליטיקה" בערוץ 1 (1996-1993) והגיש, לצד יוסף טומי לפיד, את התוכנית "לפידנקנר" בערוץ 3 (1997); השניים שיתפו פעולה גם בתוכנית "הכול פוליטי" בערוץ 2 (1998) והתיישבו באותו פאנל בתוכנית "מועצת החכמים" בערוץ 10 (מ-2006).

ב-2008 שודרה בערוץ 2 הסאטירה המצליחה "פולישוק", שבמרכזה חבר כנסת בדיוני שלשכתו רוחשת תככים ומזימות, בה גילם דנקנר את דמותו של שר המשפטים.

אמנון דנקנר הלך לעולמו באפריל 2013. הוא הותיר אחריו אישה, שני ילדים וארבעה נכדים.

הספדים שנכתבו על אמנון דנקנר בעיתונות עם לכתו

רשימת יצירותיו

פרוזה
"אל תירו בנשיא" (זמורה, ביתן, מודן, 1980)
"ברמן, למה עשית לי את זה?", קובץ סיפורים (אדם, 1982)
"מחפשים את גואלמן", קובץ סיפורים (זמורה-ביתן, 1986)
"אפריקה, אפריקה", עם תמר גולן (דומינו, 1988)
"שלושה בממ"ט אחד", עם אמנון לוי ורון מיברג, קובץ טורים (כנרת, 1991)
"דן בן אמוץ", ביוגרפיה (כתר, 1992)
"הקיץ של רינה אוסטר", קובץ סיפורים (הקיבוץ המאוחד, 1996)
"שרמן בחורף" (כתר, 1996)
"איפה היינו ומה עשינו: אוצר שנות החמישים והשישים", עם דוד טרטקובר (כתר, 1996)
"הפסטו של השכן ירוק יותר", קובץ סיפורים (כתר, 1997)
"ספר הקומיקס הציוני", עם עמרם פרת (ידיעות אחרונות, 1998)
"האיש ללא עצמות" (הקיבוץ המאוחד, 2002)

תסריט
"בגין", דרמת טלוויזיה (1997)