מריו ורגס יוסה

הסופר, המחזאי, המסאי והמבקר הפרואני מריו ורגס יוסה הוא מגדולי סופריה של אמריקה הלטינית וחתן פרס נובל לספרות לשנת 2010.

ורגס יוסה נולד ב-28 במארס 1936 כבן יחיד למשפחה מהמעמד הבינוני. הוריו נפרדו חמישה חודשים לאחר שנישאו. בשנות ילדותו הראשונות הוא גדל עם אמו וסבתו בבוליוויה. לאחר מכן שבה המשפחה אל פרו בעקבות סבו, שהחזיק במשרה פוליטית רמה בעיר פיוּרה. ב-1946 התמקמה המשפחה בלימה, וּורגס יוסה פגש בפעם הראשונה את אביו, שחזר לאמו.

כשהיה בן ארבע-עשרה, החל ורגס יוסה ללמוד באקדמיה צבאית בלימה. שנה לפני שהשלים את לימודיו, הוא פרש מהאקדמיה הצבאית, שב לפּיאוּרה, ושם סיים את חוק לימודיו ועבד בעיתון המקומי. שם גם הועלתה על הבמה יצירתו הדרמטית הראשונה.

ב-1955 החל ורגס יוסה ללמוד ספרות ומשפטים באוניברסיטה בלימה. באותה שנה, בגיל תשע-עשרה, התחתן. ב-1959 הוא יצא לספרד בזכות מלגת לימודים, כדי להשלים את לימודי הדוקטורט שלו בספרות. ב-1964 התגרש, וב-1965 נישא בשנית. לזוג שני בנים ובת.

ב-1963 הופיע הרומן הראשון של ורגס יוסה, "העיר והכלבים", המבוסס על חוויותיו באקדמיה הצבאית. הספר הוציא למחברו שם בעולם. ורגס יוסה הוכתר כאחד מנציגיו החשובים של הגל הלטינו-אמריקני בספרות, לצד גבריאל גרסיה מארקס הקולומביאני, חוליו קורטאסר הארגנטיני וקרלוס פואנטס המקסיקני. ב-1966 ראה אור "הבית הירוק", שניכרת בו השפעתו של ויליאם פוקנר. הספר אישש את מעמדו הספרותי של ורגס יוסה, שהיה ב-1967 הראשון לזכות בפרס הספרותי החשוב על שם הסופר והפוליטיקאי הוונצואלי רוֹמוּלוֹ גַלֶגוֹס. ב-1969 פירסם ורגס יוסה את "שיחות בקתדרלה", ניסיונו הראשון ליצור את מה שכינה בשם "פרוזה טוטלית" – תיאור פנורמי של כל שכבות החברה בנרטיב בדיוני.

ורגס יוסה הוסיף מאז לכתוב בקביעות בסוגות ספרותיות מגוונות, ובהן קומדיה, תעלומת רצח, רומן היסטורי, מותחן פוליטי ורומן ארוטי. הוא פירסם עשרות ספרי פרוזה ועיון, שתורגמו ליותר משלושים שפות, וזכה בפרסים יוקרתיים רבים, ובהם הפרס הלאומי של פרו (1967) ופרס סרוונטס (1994).

ורגס יוסה ליווה את יצירתו הספרותית במעורבות פוליטית. כאינטלקטואלים רבים באמריקה הלטינית, הוא תמך בממשלה המהפכנית של פידל קסטרו בקובה. מאוחר יותר חזר בו מתמיכתו ונטה לימין הליברלי. בשנות השמונים של המאה שעברה התעצמה פעילותו הפוליטית במולדתו. ב-1987, כשניסה נשיא פרו להלאים את המערכת הבנקאית, ייסד ורגס יוסה תנועה פוליטית מתנגדת. ב-1990 הוא היה מועמדה של הקואליציה השמרנית של המרכז והימין לתפקיד נשיא המדינה, זכה בסיבוב הראשון של הבחירות, והובס בסיבוב השני.

עד כה תורגמו לעברית שנים-עשר מספריו של ורגס יוסה, ובהם בין השאר "העיר והכלבים" ("עם עובד", 1974, בתרגום יוסף דיין), "דודה חוליה והכתבן" ("כתר", 1984, בתרגום ביאטריס ולואיס לנדאו), "הבית הירוק" ("זמורה-ביתן", 1990, בתרגום ליאו קורי), ו"שבחי האם החורגת" ("הקיבוץ המאוחד/הספריה החדשה", 1992, בתרגום טל ניצן).

בהוצאת אחוזת בית ראו אור עד כה ארבעה ספרים של יוסה: רב המכר "תעלוליה של ילדה רעה" (בתרגומה של טל ניצן, 2007), הרומן ההיסטורי "חלומו של הקלטי" (בתרגומה של עינת טלמון, 2012), רב המכר "הרומנטיקן" (בתרגומה של עינת טלמון, 2016), והרומן "בובות על חוט" (בתרגומה של עינת טלמון, 2019).