מרטין לואיס איימיס, מהסופרים הבריטים המצליחים כיום, נולד ב-1949 בסאות ויילס שבבריטניה לזוג הורים בוהמיינים: אביו, סר קינגסלי איימיס, היה סופר ("ג'ים בר-מזל", "סטנלי והנשים"), משורר, עורך ומבקר ידוע; אמו, הילרי בארדוול, היתה בתו של מיליונר שעשה את הונו בתחום ההנעלה. יש לו אח בכור ואחות צעירה. כשהיה בן שתים-עשרה הוריו התגרשו, וזמן קצר לאחר מכן נישא אביו לסופרת אליזבת הווארד. היא זאת שהכירה לאיימיס, שלא הבריק כתלמיד ואהב לקרוא רק קומיקס, את יצירותיה של ג'יין אוסטן אשר השפיעו על גיבושו ככותב.
לאחר שסיים בהצטיינות תואר ראשון בספרות אנגלית באוניברסיטת אוקספורד, איימיס החל לעבוד במוסף הספרים השבועי של העיתון "טיימס". בגיל עשרים ושבע מונה לעורך הספרותי של "ניו סטייטסמן", שבועון פוליטי עם אג'נדה שמאלית שעורכו המיתולוגי היה איימיס האב.
רומן הביכורים של איימיס, The Rachel Papers, ראה אור ב-1973. הספר זכה בפרס סומרסט מוהם היוקרתי, שמוענק מטעם אגודת הסופרים הבריטים, ואף עובד לסרט קולנוע. מאז ועד היום פירסם איימיס קרוב לעשרים רומנים, ספרי עיון וקובצי סיפורים שתורגמו ל-35 שפות, לצד רשימות עיתונאיות שפורסמו בעיתונים מובילים בבריטניה. מלבד "בית הפגישות", עד כה ראו אור בעברית שלושה רומנים של איימיס, כולם בהוצאת כנרת: "חץ הזמן", שאף היה מועמד לפרס הבוקר בשנת 1991; "המידע", שעורר סערה בעקבות המקדמה השערורייתית שקיבל איימיס (חצי מיליון פאונד!) והסכסוך המתוקשר שהוא הוליד עם החבר הוותיק, הסופר ג'וליאן בארנס; והרומן הקצר "רכבת לילה". הרומן האחרון פרי עטו, The Pregnant Widow, נמצא בין המועמדים לפרס הבוקר 2010.
ספריו של איימיס מתאפיינים בתכנים מעוררי מחלוקת (שימוש בסמים, זנות, נאציזם) ובעיסוק בסוגיות אקטואליות בוערות (אלימות כלפי נשים, טרור פוליטי, נשק גרעיני ועוד), תוך שימוש בהומור שחור ובטכניקות ספרותיות שהושפעו מיצירותיהם של ג'יימס ג'ויס, ולדימיר נבוקוב וסול בלו. גם יחסיו המורכבים עם אביו, שנפרשו בממואר (Experience 2000), לצד סכסוכיו הפומביים עם סופרים אחרים והתבטאויותיו הפרובוקטיביות בעיתונות הבריטית (בהן כאלה שהובילו להאשמתו בגזענות ובשנאה לאסלאם), הפכו את איימיס לכוכב תקשורת שנוי במחלוקת בארצו. בראיון שהעניק ל"אינדיפנדנט" ב-2008, התייחס איימיס לסכסוך הישראלי-פלסטיני ואמר: "אני יודע שלשמאל הבריטי יש מסורת ארוכה של תמיכה בפלסטינים […] אני פשוט לא מבין את זה. ההיסטוריה של העם היהודי ידעה סבל רב יותר מזה של העם הפלסטיני, אבל אין שום הכרה בכך […] זאת אנטישמיות חילונית".
גם חייו האישיים של איימיס ידעו סערות רבות. מנישואיו הראשונים (1993-1984) יש לו שני בנים. ב-1996 הוא נישא לעיתונאית ולסופרת האמריקאית איזבל פונסקה, שממנה יש לו עוד שתי בנות. בנוסף, יש לאיימיס בת בשם דלילה, מרומן שהוא ניהל באמצע שנות השבעים עם למורנה הית', דוגמנית נשואה באותם ימים. איימיס פגש את דלילה לראשונה ב-1996, והאירוע זכה להד תקשורתי נרחב. ב-2008 ילדה דלילה בן, ואיימיס היה לסבא, לראשונה בחייו.
בשנת 2000 הוענק לאיימיס תואר פרופסור של כבוד מטעם אוניברסיטת אנגליה. כיום הוא חי בלונדון עם אשתו וילדיו, ומשמש מאז 2007 מרצה בכיר בחוג לכתיבה יוצרת של אוניברסיטת מנצ'סטר.
פינגבקים וטרקבקים
[…] לקריאה נוספת על מרטין איימיס. […]
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!