מיקי בן-כנען, מחברת "הקרקס הגדול של הרעיונות", היא אמנית פלסטית ומעצבת תפאורות ותלבושות לתיאטרון. על עבודותיה הבימתיות זכתה במהלך השנים בפרסים. רומן הביכורים שלה, "אם החיטה", ראה אור ב-2006 (בהוצאת הקיבוץ המאוחד – ספרא) וגולל את סיפורה הפנטסטי של אישה נמוכת קומה בת 58, לבורנטית במעבדה לבדיקות שתן, שרוכשת הליקופטר אדום להרכבה ויוצאת איתו להרפתקאות מופלאות. הספר, שלוּוה באיורים ובציורים של בן-כנען, הפתיע את קהל הקוראים בארץ וזכה לשבחי הביקורת:
"כושר ההמצאה של "אם החיטה" מציב את הספר בשורה אחת עם טובי כתביה של פיי וולדון […] ההתבוננות המדויקת של המחברת בתהפוכות יחסי אנוש ובכוחה של המקריות בהחלט יכול להציב את הספר במדף אחר, בו מתגוררים קורט וונגוט ומרגרט אטווד […] אין בספר דבר וחצי דבר שיעיד על היותו יצירת פרוזה ראשונה של המחברת […] זו לא 'הבטחה', זה מימוש מדויק, חכם, אינטליגנטי ומצחיק של היכולת לשאת עלילה סבוכה והאומץ לספר אותה בלי להתחנף לקוראים, מתוך אמונה עמוקה ומוצדקת בערכו של הסיפור […] 'אם החיטה' הוא לא רק אגדה משובבת לב שבה אישה קטנה וחכמה מנצחת את מטומטמי-כל-העולם וזוכה בחירות […] אלא גם ספר טעון בתובנות שוברות-מוסכמות ובהרהורים שמציבים אתגרי-מחשבה חביבים לקורא."
אריאנה מלמד, Ynet, אוגוסט 2006
"כתיבה של ממש. האמנות הננטשת לאיטה של הסיפור, שבה יש דמויות, ויש עלילה, ויש דמיון, ויש (המון) הומור, ויש תנועה פנימה והחוצה בין הריאלי לפנטסטי, ויש נקודת מוצא לא הגיונית (ושוב, מצחיקה) שהופכת עם הדיפדוף להיגיון משל עצמה וכובשת אותך […] נכבשתי. קרה לי מה שקורה רק במחיצתה של ספרות טובה באמת: המציאות סביבי נמוגה לאיטה, עד שהוחלפה בזו של המילים. זוהי קריאה של פעם. בעולם הקדם-טלוויזיוני, הקדם-אינטרנטי […] מי קורא ככה היום? מה יש לקרוא ככה היום?"
יאיר לפיד, "ידיעות אחרונות", פברואר 2008
פינגבקים וטרקבקים
[…] לקריאה נוספת על המחברת […]
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!