תומאס מאן

תומאס מאן נולד ב-1875 למשפחה עשירה ומיוחסת בעיר ליבֶּק שבגרמניה. עם תום לימודיו בגימנסיה עקר למינכן, שם החל לפרסם רשימות ומאמרים בכתב-העת "המאה העשרים" שבעריכת אחיו הבכור, הסופר היינריך מאן. את השנים 1898-1896 עשה באיטליה, שם החל לכתוב את הרומאן הראשון שלו, "בית בּוּדֶנבּרוֹק". ב-1905 נשא לאישה את קטרינה (קטיה) לבית פְּרינְגְסהַיים, משפחה עשירה ומכובדת של יהודים מומרים. בני הזוג בנו להם בית גדול במינכן, ונולדו להם שלושה בנים ושלוש בנות. ב-1929 זכה מאן בפרס נובל לספרות. ב-1938 היגר עם משפחתו מגרמניה, מתוך התנגדות לשלטון הנאצי, והתיישב בקליפורניה בארצות הברית.

ב-1942 אף שידר ברדיו סדרה של נאומים אנטי-נאציים לתושבי גרמניה. ב-1952 חזר לאירופה, אך סירב לשוב למולדתו וקבע את מגוריו בשווייץ. הוא מת בציריך ב-1955.

יצירותיו החשובות: הרומאנים "בית בודנברוק", "הר הקסמים", "הנבחר", "לוֹטֶה בוַויימאר", "דוקטור פאוסטוס", "פליקס קרול: וידוייו של מאחז-עיניים", והטֶטְרַלוֹגיה "יוסף ואחיו"; והסיפורים "טוניו קְרֶגֶר", "מוות בוונציה", "מאריו והקוסם" ו"טריסטאן".